תפקידם של מסמכי ההתאגדות בחברה

שני חברים החליטו לפתח סטארטאפ, לשם כך הם הקימו חברה והשקיעו זמן ומשאבים רבים בכדי להפוך את החזון המשותף שלהם לעסק משגשג. בשל יחסי האמון ביניהם הם נמנעו מניסוח הסכם מייסדים שיסדיר את זכויותיהם, והסתפקו בתקנון בסיסי בהתאם לדרישות הדין. עם הזמן, החלו להופיע חילוקי דעות ביניהם, המתח בין החברים הסלים עד שהחליטו להפריד כוחות.

במקרים כאמור, כאשר מדובר בחברה פעילה שהפוטנציאל העסקי והכלכלי שלה גדולים, פירוק החברה הוא לא כדאי, ואז עולות שאלות כגון: מהן הזכויות להן זכאי שותף שהחליט לעזוב באמצע הדרך? האם הוא יכול למכור את החזקותיו לכל אחד? כיצד השותף שנשאר בחברה יכול לשמור על האינטרסים שלו? לשאלות הללו לא היה מענה ברור בתקנון שניסחו החברים, ולא היה הסכם מייסדים שהסדיר זאת.

המקרה הזה ממחיש את המורכבות שביחסים בין בעלי המניות בחברה או שותפות ואת החשיבות שבמסמכי התאגדות שנוסחו בהתאם. מסמכי התאגדות, כמו תקנון והסכם מייסדים להקמת חברה, אשר נכתבו על ידי עורך דין מסחרי מקצועי הבקיא בתחום, יכולים לספק מענה ראוי לשאלות לעיל ושאלות רבות נוספות שעולות לאורך היחסים המשפטיים בין בעלי מניות בחברה. מאמר זה נועד להתעמק בהיבטים השונים שחשוב להסדיר במסמכי התאגדות על מנת להבטיח את הזכויות והאינטרסים של בעלי המניות.

תיאום ציפיות בין בעלי המניות

תקנון והסכם מייסדים הם מסמכים אשר מבטאים את תיאום הציפיות בין בעלי המניות בחברה. תיאום ציפיות, במיוחד בחברות פרטיות בהן אין הרבה בעלי מניות, יכול למנוע חילוקי דעות, להבטיח סביבה יותר פרודוקטיבית בה כל אחד יודע את תפקידו, את כמות הזמן והמשאבים שעליו להשקיע ואת התמורה לה הוא זכאי.

תיאום הציפיות בא לידי ביטוי דרך כמה סעיפים חשובים שכל הסכם מייסדים או תקנון צריך לכלול, אך חשוב לציין שתוכן הסעיפים משתנה בין חברה לחברה ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין מסחרי שידע להתאים את תוכן הסעיפים ללקוח.

1. חלוקת הון

חלוקת ההון בין בעלי המניות משקפת את מידת המחויבות והתרומה של כל אחד לחברה. תרומה לחברה יכולה להתבטא בהמון דרכים: זמן, כסף, כישורים, קניין רוחני, מוניטין, קשרים עסקיים, גישה למשאבים ועוד. כמו כן, במרבית המקרים, קיימת קורלציה בין זכאות להון לבין מידת ההשפעה על קבלת החלטות בחברה. כך למשל, בעל מניות בעל נתח משמעותי בחברה לא רק זכאי לדיבידנד בשיעור גבוה יותר, אלא שיעור ההחזקות שלו משקף את כוח ההצבעה שלו. כמובן שגם על כך ניתן להתנות בתקנון ובהסכם המייסדים, בין היתר, באמצעות מנגנוני קבלת החלטות או חלוקה לסוגי מניות עם זכויות הצבעה שונות.

2. דרכי מימון החברה

הסכם מייסדים ותקנון אמורים להתוות את האסטרטגיה של החברה להשגת הון שיממן את פעילותה. יש להסדיר באופן ברור את דרכי המימון בחברה תוך התייחסות לזכויות ולחובות של בעלי מניות אשר משקיעים את הונם בה ואת הדרך שבה הם משקיעים את ההון. הדרך הנפוצה ביותר להשקיע הון בחברה היא דרך הלוואת בעלים אשר מקנה לבעל המניות מעמד של נושה ובכך מקנה לו זכות לקבלת הכספים בחזרה מהחברה. עם זאת, במקרים מסוימים בית המשפט יכול להדחות חוב של בעל מניות אשר השקיע הון דרך הלוואת בעלים, לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין מסחרי בעת ניסוח סעיפים אלו בהסכם המייסדים ובתקנון.

3. חלוקת תפקידים

סעיפי חלוקת תפקידים בתקנון והסכם מייסדים נועדו לתאר את התפקידים, הסמכויות של כל בעל מניות ואת מידת האחריות המוטלת על כל אחד מהם. קיימת חשיבות להגדרה ברורה של חלוקת התפקידים מאחר שהיא מייצרת הרמוניה, וודאות ומשקפת את כמות ההחזקות וזכויות ההצבעה שבעל המניות זכאי להן בתמורה למידת התרומה והמחוייבות שלו לחברה.  

4. הגדרת תחום הפעילות

הגדרת תחום הפעילות נועדה לייצר וודאות ולמנוע מצבים בהם בעלי מניות עוברים על האיסור של תחרות עם עסקי החברה או ניצול הזדמנויות עסקיות השייכות לה. יש לציין, שככל שמדובר בחברה פרטית נסתפק בהגדרה של תחום הפעילות בהסכם המייסדים ובתקנון. אולם, כל אימת שמדובר בחברה ציבורית אשר מתאפיינת בדרך כלל במספר רב של בעלי מניות, יש לייחס חשיבות גם לתחום הפעילות כפי שמופיע בדיווחיה הפומביים.

מנגנוני קבלת החלטות

ללא מנגנוני קבלת החלטות מוגדרים אשר משקפים את מידת המחויבות וההשפעה של כל בעל מניות בחברה, בעלי מניות עשויים להגיע למבוי סתום, חילוקי דעות ולהתקשות בקבלת החלטות ביחס לחברה. להלן שני היבטים שחשוב לשים לב אליהם בהסכם מייסדים ובתקנון החברה בנוגע לקבלת ההחלטות בה:

1. מינוי דירקטורים

היכולת של בעל מניות לקבוע מי יהיו הדירקטורים בחברה משקפת באופן מובהק את יכולת ההשפעה שלו על עסקי החברה, בהתאם, בדרך כלל יש התאמה בין כמות ההחזקות וזכויות ההצבעה של בעל מניות לבין כמות הדירקטורים שהוא יכול למנות. עם זאת, כל מקרה לגופו, לכן מומלץ להתאים את סעיפי מינוי הדירקטורים לאינטרסים של הצדדים הספציפיים.

2. הרוב הדרוש

בכל הסכם מייסדים ותקנון יש לתת את הדעת לסוגי החלטות שונות ולמנגנוני ההצבעה שיבחרו עבורן. לדוגמא, אם עסקינן בחברה בה שני בעלי מניות בעלי שיעור החזקות שונה (70-30), כדי למנוע מצב שהחלטות גורליות כמו מיזוג או שעבוד נכסי החברה יתקבלו על ידי בעל מניות אחד, עורך הדין יקבע בהסכם המייסדים מנגנון הצבעה עם רוב של פה אחד או רוב מיוחס אחר שיישקף את כוח ההצבעה של בעל המניות השני.

עזיבתו של בעל מניות

נטילת חלק בעסקי החברה היא לא חתונה קתולית, וכל בעל מניות רשאי לעזוב את החברה. אך מה קורה כאשר בעל מניות שהובטח לו נתח משמעותי משיעור ההחזקות בחברה מחליט לעזוב את החברה מבלי שמילא את מחוייבויותיו? האם הוא רשאי למכור החזקותיו לכל קונה חיצוני אשר יחליף את תפקידו בחברה?

מדובר במצב בעייתי. לא בטוח ששאר בעלי המניות רוצים להכניס שותף אחר לחברה, ובטח שלא לתת לבעל המניות שעזב תמורה כה משמעותית ביחס לתרומה המועטה שלו לחברה. לאתגר זה מצטרפים עוד אתגרים בלתי צפויים שעשויים להופיע בעת עזיבתו של שותף את החברה, לשם כך, קיימים מנגנונים שונים שנועדו להתמודד עם אתגרים אלו:

1. תקופת הבשלה (Reverse vesting)

בכדי למנוע מצבים בהם בעל מניות עוזב בטרם עת את החברה בעודו מחזיק בנתח מניות משמעותי, עורך דין מסחרי ימליץ בדרך כלל לכלול מנגנון של הקצאת מניות כנגד הישגים. מדובר בקביעת תקופת הבשלה הדרגתית שבה המניות מבשילות בהדרגה בהתאם לזמן שבעל המניות נשאר בחברה ו/או בהתאם לרמת התרומה שלו, בעוד שמניות שטרם הבשילו כפופות לזכות רכישה ללא תמורה על ידי יתר המשקיעים בהתאם לחלקם היחסי בחברה (Repurchase).

2. זכות סירוב ראשון (ROFR)

כדי למנוע כניסתו של שותף לא רצוי לחברה, זכות הסירוב הראשון נועדה לאפשר לבעלי המניות הקיימים להיות הראשונים לסרב להצעת מכירת המניות של השותף שעוזב, לאחר שהציע קודם לכן את הצעת המכירה לצד שלישי. בכך, בעלי המניות הקיימים מקבלים הצעה עם מחיר אובייקטיבי שנקבע דרך צד שלישי בשוק, ולהם ניתנת הקדימות בקבלת ההצעה או דחייתה.

3. זכות הצעה ראשונה (ROFO)

בדומה לזכות הסירוב הראשון, זכות זו מקנה קדימות לבעלי המניות הקיימים בבחירה לרכוש את מניותיו של השותף שעוזב את החברה. אך בשונה ממנה, זכות ההצעה הראשונה מקנה זכות לרכוש את מניות המציע לפני שהמוכר פונה לצד שלישי. בכך, זכות זו יותר מכבידה על יתר בעלי המניות מאחר שייתכן שוני במחיר הראשוני שיוצע לבעלי המניות, להבדיל מהמחיר שייקבע בזכות הסירוב הראשון על ידי צד שלישי אובייקטיבי.

4. זכות הצטרפות למכירה (Tag along)

זכות אשר מקנה לבעלי המניות בחברה להצטרף למכירת המניות של השותף היוצא. זכות זו רלוונטית בעיקר למכירת שליטה – קרי, במקרים בהם השותף שעוזב את החברה הוא שותף דומיננטי בעל שיעור החזקות גבוה. בדומה לאמור לעיל, גם כאן המטרה היא להימנע מכניסתו של שותף לא רצוי לחברה, קל וחומר כשמדובר בשותף דומיננטי בעל יכולת השפעה על החלטות בחברה. כמו כן, באמצעות מימוש הזכות ניתנת ליתר בעלי המניות הזדמנות להנות מפרמיית השליטה שניתנת בעת מכירה של שיעור החזקות גבוה, ובה בעת מונעת פגיעה בסחירות של בעלי מניות מיעוט בחברות קטנות. 

5. זכות כפיית מכירה (Bring along)

זכות זו היא תמונת הראי של זכות ההצטרפות למכירה ונועדה למנוע מבעלי מניות מיעוט לסכל את העסקה כאשר בעל מניות דומיננטי מחליט למכור את החזקותיו לרוכש פוטנציאלי. לשון אחר, קיימים מצבים בהם הקונה מתנה את העסקה ברכישה של כמות מסוימת של מניות מהחברה. בכדי שהעסקה תצא לפועל, זכות כפיית המכירה מאפשרת לבעל המניות שמוכר החזקותיו לצרף למכירה את החזקותיהם של יתר בעלי המניות, בהתאם לשווי שנותר בכדי להשלים את העסקה.

סיכום

מאמר זה נועד להבהיר את חשיבותם של מסמכי ההתאגדות בחברה ולהציג היבטים חשובים שיש להתייחס אליהם עת ניסוחם. בניגוד לסברה הרווחת, ניסוח הסכם מייסדים ותקנון הוא שלב מהותי שיקבע את עתידה של החברה ויפתור בעיות רבות שעלולות להופיע בדרך.

יחסי אמון בין חברים או משפחה הם לא תחליף למסמכים משפטיים מחייבים שמתווים את זכויות השותפים, ולא די במציאת הסכם מייסדים גנרי לדוגמא מהאינטרנט, מאחר שכל עסק וכל סטארטאפ מצריך התייחסות מיוחדת. קבלת סיוע מעורך דין מסחרי מקצועי ומנוסה בניסוח סעיפים מתאימים לתקנון ולהסכם המייסדים של החברה, עשויה לסייע רבות בהתווית הדרך העסקית, תוך התאמתה לצרכים ויעדיה הספציפיים של החברה ושל מי שנוטלים בה חלק.