בנוף היזמי, הבסיס המשפטי של סטארטאפ הוא היבט קריטי שמשפיע רבות על המסלול העתידי שלו. כחלק מיסוד משפטי זה, מייסדי עסקים בישראל מוצאים את עצמם פעמים רבות בצומת דרכים, כאשר הם אינם יודעים כיצד לבסס את המיזם מבחינה משפטית. הדרך המשפטית שבה יבחרו רוב היזמים כברירת מחדל ומבלי להיות מודעים להשלכות היא עריכת הסכם מייסדים במקביל לפתיחת חברה עם תקנון מצוי. אך האם זו הדרך הנכונה? רוב היזמים אינם יודעים כי עומדת בפניהם בחירה בין שני מבנים משפטיים עיקריים: הסכם מייסדים ותקנון חברה מפורט ( Articles of Association, או בקיצור – AoA). למרות שלכל אחד מבין השניים יש את היתרונות והחסרונות הייחודיים שלו, הבחירה הנכונה יכולה להיות תלויה לרוב בהקשר הספציפי ובצרכים הייחודיים של העסק או הסטארט-אפ. מאמר זה נועד לספק ניתוח מעמיק של שני המבנים, לשפוך אור על היתרונות והחסרונות שלהם, השלכות משפטיות אפשריות והנחיות כיצד לבחור את המבנה המתאים ביותר עבור תרחישי הפעלה שונים.

הסכם מייסדים: ניתוח מעמיק

הסכם מייסדים, המכונה לפעמים גם הסכם שותפות, הוא בעצם חוזה משפטי שנחתם בין מייסדי חברה. חוזה זה מתאר את הזכויות, והחובות של כל מייסד, ומספק מפת דרכים ליחסים המקצועיים בין המייסדים. ראשית, נסקור את היתורנות והחסרונות של הסכם מייסדים.

יתרונות הסכם המייסדים:

1. פשטות ובהירות: הסכמי מייסדים זוכים לשבחים בשל פשטותם. בניגוד לכלים משפטיים אחרים שלעיתים עושים פיצול של ההסכמות בין כמה מסמכים בשמות שונים, או עשויים להכיל ז'רגון משפטי מורכב, הסכם מייסדים מגיע ישר לעניין, ומתאר את הפרטים של חלוקת ההון העצמי, התפקידים והאחריות, תהליך קבלת ההחלטות ומנגנוני פתרון סכסוכים. הפשטות הזו הופכת אותו לאטרקטיבי במיוחד עבור סטארטאפים בשלבים הראשונים שלהם, המחפשים הסכם ברור ופשוט שינחה את פעולתם.

2. פה אחד וקבלת החלטות משותפות: הסכם המייסדים כמעט תמיד ידרוש הסכמה פה אחד לכל שינוי שיבוצע בהסכם. עקרון זה מדגיש את הערך של שוויון וקבלת החלטות משותפת בין המייסדים, יצירת תרבות של בעלות קולקטיבית ואחריות משותפת. משמעות הדבר היא שלכל מייסד, ללא קשר להחזקתו במניות, יש זכות שווה בכל שינוי משמעותי בהסכם. הדבר יוצר בסיס יציב אשר כובל את הצדדים לסיכויים והסיכונים שלקחו על עצמם כפי שראו אותם במועד כריתת החוזה. באופן הזה נוצרת עסקה יעילה לכל הצדדים אשר כל אחד מהצדדים מפנים את כל התועלות העלויות של הזכויות והחובות שהוא לוקח על עצמו במסגרת ההסכם מבלי שיצטרך לחשוש שאלו ישתנו בעתיד שלא בהסכמתו.

3. היכרות וסחירות: עבור רוב היזמים, במיוחד אלה החדשים בעולם העסקים, הסכם מייסדים הוא מכשיר משפטי מוכר. היכרות זו מקלה על ההבנה של ההסכם והשיווק שלו למייסדים אחרים, ובכך מטפחת סביבה של אמון והבנה הדדית מההתחלה.

מגבלות הסכם המייסדים:

בעוד שהסכם מייסדים מציע מספר יתרונות, יש לו גם לא מעט מגבלות כבדות משקל שהמייסדים צריכים להיות מודעים אליהם.

1. קשיחות: העובדה שהסכם המייסדים לא ניתן לשינוי אלא בהסכמה של כל המייסדים החתומים עליו, מוביל לעתים קרובות לנוקשות יתר, מה שמקשה על ביצוע שינויים נחוצים ככל שהעסק או הסטרטאפ מתפתח. כמו כן, דרישת ההסכמה מכל המייסדים יכולה להאט את קבלת ההחלטות, ובסביבת סטארט-אפ מהירה, זה עלול להוות חיסרון משמעותי. נמשיך להרחיב על נקודה זו בהמשך המאמר כיוון שזוהי אחת המגבלות הכי משמעותיות של הסכם מייסדים.

2. היקף מוגבל: היקפו של הסכם מייסדים מוגבל לרוב למייסדים עצמם. המשמעות היא ששותפים חדשים, משקיעים או בעלי עניין משמעותיים שיצטרפו לחברה לאחר הקמתה אינם מחויבים להסכם המייסדים. זה עלול להוביל לסכסוך פוטנציאלי או לחוסר התאמה בעתיד, במיוחד כשהחברה תגדל.

3. מסגרת השפעה צרה: בניגוד לתקנון, הסכם מייסדים אינו מסדיר את "כללי ההפעלה" של החברה. כללים אלה, כוללים היבטים מכריעים כמו תפקוד הדירקטוריון, אסיפות בעלי מניות, זכויות הצבעה ומנגנוני ממשל אחרים. הסכם המייסדים אמנם לרוב מתייחס גם לנושאים אלו, אך הוא אינו מהווה את מסגרת הכללים של החברה עצמה. לפי מסגרת הכללים הקבועה בתקנון החברה תפעל. ניתן לחשוב על תקנון כמו על "הוראות ההפעלה" של החברה. הסכם מייסדים לעומת זאת קובע אך ורק כיצד על המייסדים לנהוג על פי ההסכמות שנקבעו בינם לבין עצמם. היקף מוגבל זה עלול להשאיר את החברה חשופה לסכסוכי ניהול.

תקנון (AoA): ניתוח מפורט

בניגוד להסכם מייסדים, תקנון הוא מסמך משפטי מקיף המתאר את הכללים והתקנות המסדירים את ענייניה הפנימיים של החברה. התקנון מכסה מגוון רחב של נושאים, החל מהזכויות והחובות של בעלי המניות ועד לנהלים לישיבות בעלי מניות ודירקטוריון, הנפקת מניות ומדיניות דיבידנדים.

היתרונות של תקנון

1. גמישות: תקנונים מציעים מידה של גמישות שיכולה להיות מכרעת לצמיחה והתאמה של סטארטאפ. בניגוד להסכמי מייסדים, תקנונים אינם דורשים הסכמה פה אחד לביצוע שינויים. במקום זאת, ה-תקנון יכול לתאר את הרוב הספציפי הנדרש לסוגים שונים של החלטות. הוראה זו מציעה גמישות בקבלת החלטות, ומאפשרת תהליך ניהול מותאם יותר ככל שהחברה גדלה ומתפתחת.

2. התאמה לשינוי: כמסמך משפטי, התקנון מסוגל להתפתח עם החברה. ככל שהצרכים העסקיים משתנים, ניתן לתקן את התקנון כך שיתאים למבנה ולדרישות הנוכחיות של החברה. יכולת הסתגלות זו מועילה במיוחד עבור סטארט-אפים הפועלים במגזרים דינמיים, שבהם היכולת להסתגל ולהסתגל יכולה להיות המפתח להישרדות ולהצלחה.

3. הכללות: בניגוד להסכמי מייסדים, התקנון משפיע על כל בעלי המניות, לא רק על המייסדים המקוריים. המשמעות היא שככל שהחברה גדלה ומביאה שותפים או משקיעים חדשים, התקנון נשאר רלוונטי, ומבטיח שכל בעל עניין מחויב לאותה מערכת כללים.

4. כללי הפעלה מקיפים: התקנון מספק כללים מקיפים המסדירים את פעולת החברה. החל מישיבות דירקטוריון וזכויות הצבעה ועד למדיניות דיבידנד והנפקת מניות, התקנון מתאר הכל. רמת פירוט זו מספקת בהירות ויציבות, מונעת מחלוקות ומבטיחה פעולות חלקות. מעבר לרמת הפירוט המקיפה, מדובר במסמך פנימי של החברה. בניגוד להסכם מייסדים, אשר באופן תאורטי יכול גם הוא להיות מאוד מפורט, כאשר מדובר בחברה אותן ההוראות הופכות להיות פנימיות לחברה. כך, במסגרת פעילות החברה, ניתן לפעול אך ורק לפי ההוראות שנקבעו בתקנון. למעשה, בעוד פעולה בניגוד להסכם מייסדים עלולה לגרור עילה להפרת חוזה, פעולה בניגוד לתקנון עלולה להיות בנוסף גם משוללת סמכות מלכתחילה, ו/או אף ללא כל תוקף משפטי, ומכאן חוזקו של התקנון בהסדרת פעילות החברה.

מגבלות של תקנון

למרות היתרונות הרבים, לתקנון יש גם חסרונות שיש לקחת בחשבון.

1. השפעה מוגבלת על מייסדים עוזבים: התקנון לא מספק בדרך כלל כללים מפורטים לגבי מה קורה כאשר מייסד עוזב את החברה. זה עלול להוביל לקונפליקטים או אי הבנות כאשר מייסד מחליט להמשיך הלאה. בנוסף, מייסד שעוזב, כמעט תמיד, כבר לא יהיה כפוף להוראות התקנון.

2. התגברות פוטנציאלית על אינטרסים של מיעוט: מאחר והתקנון אינו דורש פה אחד לקבלת החלטות, קיים סיכון פוטנציאלי לעקוף אינטרסים של בעלי מניות המיעוט. למרות שהתקנון יכול לציין את הרוב הנדרש להחלטות שונות, הלכת רוב זו עשויה להיות מנוצלת לרעה כדי לעקוף את האינטרסים של בעלי מניות המיעוט.

3. פחות יעיל עבור הוראות מסוימות: ישנן הוראות מסוימות שבהן הסכמה אקטיבית מכל מייסד היא חיונית, לדוגמה:

א. זכות רכישה חוזרת של מניות מייסדים: התקנון עשוי להיות פחות יעיל בניהול הרכישה החוזרת של מניות על ידי החברה או מייסדים אחרים. הוראה זו חשובה במקרה שבו מייסד שהיה צריך לעבוד בחברה, עוזב בשלב מאוד מוקדם שלה.

ב. המחאת זכויות קניין רוחני: ייתכן שהתקנון לא יהיה הכלי הטוב ביותר להתמודדות עם המחאת זכויות הקניין הרוחני של מייסד לחברה.

ג. חובות סודיות: התקנון עשוי להיות פחות יעיל בניהול חובות הסודיות בין המייסדים ובין המייסדים לבין החברה.

ד. חובות לספק שירותים או כספים: עבור התחייבויות לספק שירותים או תמיכה פיננסית, ייתכן שהתקנון לא יתאים.

ה. הענקת אופציות למניות למייסדים: ייתכן שהתקנון לא יהיה המכשיר המתאים ביותר לניהול אופציות למניות שניתנו למייסדים או שצפויות להיות מוענקות למייסדים בעתיד.

תיאורי מקרה והשלכות משפטיות

כדי להמחיש עוד יותר את היתרונות והמגבלות של הסכם המייסדים ושל תקנון, בואו נסתכל על כמה תיאורי מקרה היפותטיים.

מקרה מבחן 1: סטארט-אפ טכנולוגי בשלביו המוקדמים

חשבו על סטארט-אפ טכנולוגי בשלביו הראשונים עם שלושה מייסדים, שכל אחד מהם תורם דברים שונים – אחד מביא את הרעיון הראשוני וידע בתעשייה, השני מספק את המומחיות הטכנית, והשלישי תורם את רוב המימון הראשוני.

במקרה זה, הסכם מייסדים עשוי להיות נקודת התחלה טובה מכיוון שהוא יאפשר למייסדים להגדיר בבירור את תפקידיהם ואחריותם, תרומות הון וחלוקת רווחים. עם זאת, ככל שהסטארט-אפ יגדל, הסכם המייסדים עשוי להפוך לגורם מגביל.

כאשר הסטארט-אפ מתחיל להביא משקיעים חיצוניים או שותפים חדשים, מתבררת המגבלה של הסכם המייסדים שלא להשפיע על שותפים חדשים. בנוסף, אם המייסדים יחליטו לשנות את המודל העסקי שלהם או לבצע שינויים משמעותיים בפעילותם, הסכם המייסדים עלול להוות מכשול.

במקרה כזה, ומבלי שהתחשבנו בגורמים נוספים אשר עשויים להטות את השיקולים לכאן או לכאן, אנחנו עשויים לשקול לערוך תקנון מקיף בנוסף להסכם מייסדים מצומצם אשר יכלול בעיקר את ההתחייבויות של כל אחד מהמייסדים ברמת מתן השירותים לחברה והתחייבויות ממוניות. בנוסף, נדאג להחתים את המייסדים על הסכמי מסגרת נוספים כמו התחייבות לסודיות והמחאת קניין רוחני לחברה, הסכם רכישה חוזרת של מניותיהם במקרה של עזיבה של אחד המייסדים, והאצלה בלתי חוזרת של זכות ההצבעה באסיפה הכללית של מייסד עוזב למנכ"ל החברה.

מקרה מבחן 2: קנה מידה מהיר של חברת מסחר אלקטרוני

במקרה של חברת מסחר אלקטרוני שהתפתחה עם הסכם מייסדים, המגבלות של הסכם המייסדים הופכות בולטות יותר. החברה הביאה משקיעים חיצוניים, ולמייסדים המקוריים יש חילוקי דעות לגבי הכיוון העתידי של החברה.

הסכם המייסדים, הדורש הסכמה פה אחד לכל שינוי, הופך למקור לעימות. במקרה זה, תקנון יכול להציע פתרון גמיש וניתן יותר להתאמה. על ידי הגדרת הרוב הנדרש להחלטות שונות, התקנון יוכל להבטיח קבלת החלטות חלקה יותר ופתרון סכסוכים.

בנוסף, עם תקנון, המשקיעים החדשים יהיו מחויבים לאותם כללים כמו המייסדים המקוריים, ויוצרים סביבת עבודה מגובשת והרמונית יותר.

המסקנה: בחירה נכונה על פי הנסיבות של כל מקרה

הבחירה בין הסכם מייסדים לתקנון אינה החלטה מתאימה לכולם. זה תלוי במידה רבה בהסכמות המסחריות של המייסדים, הערך שמביא כל מייסד, סוג החברה ותחום פעילותה.

לרוב, אנו ממליצים לערוך תקנון מקיף בשל הגמישות וההתאמה שלו. עם זאת, עבור הוראות מסוימות הדורשות הסכמה אקטיבית מכל מייסד, ייתכן שיהיה צורך בהסכמים נפרדים, כמתואר בדוגמה 1 לעיל.

בסופו של דבר, ההחלטה צריכה להיות מונחית על ידי שיקול מדוקדק של הצרכים והנסיבות הייחודיות של העסק או הסטארט-אפ, רצוי בעזרת עו"ד מסחרי מנוסה.

הבחירה בין הסכם מייסדים לתקנון, שניהם, או קומבינציה כזו אחרת של מערך הסכמים, היא בחירה משמעותית, ומשפיעה על הפעילות העתידית של הסטארט-אפ, על תהליך קבלת ההחלטות ועל הצמיחה הפוטנציאלית של הסטארט-אפ.לכן, אין להקל ראש בהחלטה זו, ומומלץ למייסדים להקדיש זמן כדי להבין כל אפשרות במלואה ולפנות לעו"ד מסחרי  מנוסה לפני הבחירה.

שיקולים מעשיים בעת בחירה בין הסכם מייסדים לתקנון

הבחירה בין הסכם מייסדים לבין תקנון, או קומבינציה כזו אחרת של מערך הסכמים, תלוי כאמור בנסיבות הנוכחיות של החברה ובמטרותיה העתידיות. הנה כמה שיקולים מעשיים לקראת קבלת החלטה בעניין:

1. יעדים עסקיים: המכשיר המשפטי הנבחר צריך להתאים ליעדים העסקיים של החברה. לעסקים הפועלים כשותפויות, הסכם מייסדים או "הסכם שותפים/שותפות" עשוי להתאים. עם זאת, עבור חברות רשומות או שמתוכננות להירשם כחברות בעתיד הקרוב, AoA מפורט הינוח חיוני והכרחי. הסכם מייסדים עשוי להיחשב כאמצעי נוסף לקביעת התחייבויות אישיות בין המייסדים.

2. מבנה קבלת החלטות: מבנה קבלת ההחלטות בסטארטאפ שלכם יכול להשפיע רבות על הבחירה האם לקיים הסכם מייסדים לצד התקנון. הסכם מייסדים, על אף שדורש פה אחד לשינויים, יכול להיות מועיל בסטארט-אפ שבו כל המייסדים חולקים חזון יחיד ויש להם התחייבויות ספציפיות זה כלפי זה וכלפי החברה. עם זאת, בסטארט-אפ צומח במהירות שבה החלטות צריכות להתקבל במהירות, הסתמכות על הגמישות שמספקת תקנון עשויה להוות יתרון, לצד מסמכים משלימים אשר אינם מהווים "הסכם מייסדים" מלא.

3. תוכניות התרחבות עתידיות: אם הסטארט-אפ מתכנן להביא יותר שותפים, בעלי עניין או משקיעים, תקנון הוא הכרחי. התקנון חל על כל בעלי המניות, לא רק על המייסדים, מה שיכול להבטיח מעבר חלק ככל שהחברה תגדל. הסכם מייסדים, אם ייחשב הכרחי, צריך להשלים זאת.

4. ציות לרגולציה: במונחים של ציות לרגולציה, תקנון מספק מסגרת מקיפה יותר. הוא מכסה מגוון רחב יותר של נושאים ומבטיח את עמידתה של החברה בחוק הישראלי. הסכם מייסדים עשוי לספק כאמור, ביטחון נוסף במונחים של התחייבויות ספציפיות בין המייסדים.

טעויות נפוצות שיש להימנע מהן

בעת בחירה בין הסכם מייסדים לבין תקנון, או קומבינציה כזו אחרת של מערך הסכמים, חיוני להיות מודע לטעויות נפוצות:

1. לא לקחת בחשבון שינויים עתידיים: אחת הטעויות הנפוצות ביותר שסטארט-אפים עושים היא לא לתכנן שינויים עתידיים. הסכם מייסדים עשוי לעבוד טוב בהתחלה, אך ככל שהחברה גדלה, מתברר הצורך במבנה ממשל גמיש יותר.

2. התעלמות מזכויות מיעוט: בתקנון, בעלי מניות הרוב יכולים לפעמים להוביל להתגברות על אינטרסים של מיעוט. חיוני לכלול הגנות לבעלי מניות המיעוט כדי למנוע מחלוקות פוטנציאליות.

3. התעלמות ממנגנוני יישוב סכסוכים: גם הסכם המייסדים וגם תקנון צריכים לכלול מנגנוני יישוב סכסוכים. ללא תהליך מוגדר בבירור, מחלוקות עלולות להוביל לליטיגציה יקרה ולפגיעה במוניטין של החברה.

4. לא לחפש ייעוץ משפטי: יש לפנות לעו"ד מסחרי בעת עריכת הסכם מייסדים ותקנון. אפילו עם הכוונות הטובות ביותר, מייסדים יכולים להתעלם מסוגיות משפטיות חשובות, שעלולות להיות להן השלכות חמורות בהמשך.

לסיכום:

הבחירה בין הסכם מייסדים לתקנון היא החלטה מכרעת שיכולה להשפיע באופן משמעותי על מסלול הסטארט-אפ. הבנת היתרונות והמגבלות של כל אפשרות היא המפתח לקבלת החלטה מושכלת.

בעוד שהסכם מייסדים מציע פשטות, קבלת החלטות פה אחד והיכרות, הוא גם מציג מגבלות, במיוחד במונחים של גמישות וישימות לשותפים חדשים. מצד שני, תקנון מספק גמישות, הכללה וממשל מקיף, אך הוא עשוי להיות פחות יעיל בתחומים מסוימים, כגון במקרה של התחייבויות אישיות של המייסדים.

בסופו של דבר, ההחלטה מסתכמת בצרכים הייחודיים, הנסיבות והשאיפות של העסק או הסטרטאפ שלך. כעורך דין מסחרי, אני ממליץ לעסקים ולסטרטאפים לשקול היטב את היעדים העסקיים, התוכניות העתידיות, מבנה קבלת ההחלטות והדרישות הרגולטוריות שלהם לפני שהם מחליטים בין הסכם מייסדים לתקנון או כל קומבינציה של מערך הסכמים. וכמובן תמיד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.